גיל המעבר ומנופאוזה: ד״ר פאני בר לוי על בריאות ואיכות חיים.
ד״ר פאני בר לוי מבקשת להוציא את המנופאוזה ממעגל הבושה והשתיקה, ולהחזיר לנשים את השליטה בגוף, במיניות ובאיכות החיים שלהן.
יש תקופות בחיים שבהן הגוף משתנה עוד לפני שאנחנו מספיקות להבין מה בדיוק קורה. המחזור נעשה לא סדיר, השינה פחות רציפה, מצב הרוח משתנה, החשק המיני נחלש והעור מרגיש אחר. אצל נשים רבות מופיעים גם תסמינים אינטימיים שכמעט אינם זוכים לשיחה פתוחה: יובש, צריבה, כאב ביחסי מין, ירידה בתחושה, תכיפות במתן שתן ולעיתים גם דליפת שתן.
במשך שנים נשים רבות שמעו את אותו משפט: ״זה הגיל״. כאילו אי־נוחות, כאב או ויתור על מיניות הם חלק בלתי נמנע מגיל המעבר, וכאילו צריך פשוט להשלים איתם בשקט.
ד״ר פאני בר לוי, גינקולוגית בכירה העוסקת ברפואת נשים ובבריאות אינטימית, מבקשת לשנות את השיח הזה. מבחינתה, גיל המעבר אינו נקודת סיום, אלא שלב חדש בחיים, כזה שמצדיק הקשבה, אבחון מדויק ומענה רפואי המותאם לכל אישה ולצרכיה.
לא רק שינוי הורמונלי.
המנופאוזה מוגדרת מבחינה רפואית לאחר 12 חודשים רצופים ללא וסת, והיא מתרחשת אצל מרבית הנשים בין גיל 45 ל־55. השנים המקדימות אותה נקראות פרימנופאוזה, ובמהלכן עשויים להופיע שינויים הורמונליים ותסמינים בעוצמות שונות. (MedlinePlus)
הירידה ברמות האסטרוגן יכולה להשפיע על מערכות רבות בגוף ולגרום בין היתר לגלי חום, הזעות לילה, הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח, קושי בריכוז, ירידה בחשק המיני ושינויים ברקמות הנרתיק ובמערכת השתן. (nia.nih.gov)
אבל בעוד שגלי חום כבר הפכו לנושא שמדברים עליו בחופשיות יחסית, השינויים האינטימיים עדיין נשארים פעמים רבות מחוץ לשיחה.
כשהגוף האינטימי מתחיל לדבר
אחד הנושאים המרכזיים בגיל המעבר הוא התסמונת הגניטואורינרית של גיל המעבר, המכונה GSM. מדובר בקבוצת תסמינים הקשורים לשינויים בנרתיק, בפות ובמערכת השתן בעקבות הירידה ברמות האסטרוגן.
התסמינים עשויים לכלול יובש נרתיקי, צריבה, גרד, כאב ביחסי מין, גירוי, תכיפות ודחיפות במתן שתן ולעיתים דלקות חוזרות בדרכי השתן. (acog.org)
אלה אינם רק תסמינים פיזיים. הם יכולים להשפיע על הזוגיות, על הדימוי העצמי, על תחושת הנשיות, על מצב הרוח ועל הביטחון בתוך הגוף.
דווקא משום שמדובר בנושא אינטימי, נשים רבות אינן משתפות את הרופאה, ולעיתים אפילו לא את בן או בת הזוג. הן מספרות לעצמן שזה מביך, לא מספיק חשוב או פשוט חלק מהגיל.
אלא שכאב, יובש ואי־נוחות אינם תופעות שצריך להתרגל אליהן.
להוציא את השיחה מהלחישה
ד״ר בר לוי עוסקת ברפואת נשים משנות השמונים, עברה התמחות ברפואת נשים ובהריון בסיכון גבוה, ובהמשך הרחיבה את פעילותה לתחומי הבריאות והאסתטיקה האינטימית הנשית. לפי אתר המרפאה, היא מרצה בתחום ועברה השתלמויות מקצועיות באסתטיקה גינקולוגית בארץ ובחו״ל. (ד"ר פאני בר לוי)
הגישה שהיא מבקשת לקדם אינה מתחילה דווקא בטכנולוגיה, אלא בשינוי תודעתי: להתייחס לאזור האינטימי כחלק בלתי נפרד מבריאות האישה ומאיכות חייה.
נשים מדברות בחופשיות על טיפולי פנים, כאבי גב, בעיות שיניים או שינויים בעור. אבל כאשר השיחה מגיעה ליובש נרתיקי, לכאב ביחסי מין או לירידה בתחושה, היא נעצרת לעיתים בבת אחת.
מבחינתה של ד״ר בר לוי, כאן בדיוק צריכה להתחיל המהפכה: להפוך את מה שהיה מושתק לנושא רפואי, נשי ולגיטימי לחלוטין.
אין טיפול אחד שמתאים לכולן.
ההתמודדות עם גיל המעבר מתחילה באבחון. לא כל אישה חווה את אותם התסמינים, לא כל תסמין נובע מאותה סיבה ולא כל אחת זקוקה לאותו טיפול.
יש נשים שעשויות להתאים לטיפול הורמונלי מערכתי, בעיקר כאשר קיימים תסמינים משמעותיים כמו גלי חום והזעות לילה. אחרות עשויות להזדקק לטיפול מקומי באזור הנרתיק, לפיזיותרפיה של רצפת האגן, לטיפול בתסמיני מערכת השתן או לשילוב בין כמה גישות. טיפול הורמונלי מערכתי ומקומי מחייב הערכה רפואית אישית והתייחסות להיסטוריה הרפואית ולגורמי הסיכון. (The Menopause Society)
במקרים של יובש ואי־נוחות ניתן להתחיל לעיתים בתכשירי לחות נרתיקיים ובחומרי סיכוך. כאשר הטיפול הלא־הורמונלי אינו מספק, ניתן לשקול עם רופאה טיפול מקומי באסטרוגן או אפשרויות מרשם אחרות, בהתאם למצבה של המטופלת. (The Menopause Society)
גם לפיזיותרפיה של רצפת האגן, לפעילות גופנית, לשינה, לתזונה ולאיזון סטרס עשוי להיות מקום בתוכנית טיפול רחבה — במיוחד כאשר קיימים כאב, חולשה של רצפת האגן או דליפת שתן.
בריאות, אסתטיקה ואיכות חיים.
במרפאתה של ד״ר בר לוי מוצעים, על פי אתר המרפאה, טיפולים ליובש נרתיקי, לדליפת שתן ולמצבים נוספים בתחום הבריאות והאסתטיקה האינטימית, לצד הליכים ניתוחיים ולא־ניתוחיים. (ד"ר פאני בר לוי)
החיבור בין בריאות לאסתטיקה עשוי לעורר לעיתים הסתייגות, אך מבחינת נשים רבות השניים נפגשים באותה נקודה: הרצון להרגיש נוח, בטוח ושלם בתוך הגוף.
עם זאת, חשוב להבחין בין טיפולים רפואיים מבוססים לבין הליכים וטכנולוגיות שהמחקר לגביהם עדיין מתפתח. כל טיפול טכנולוגי או רגנרטיבי צריך להיבחן לאחר אבחון גינקולוגי, שיחה על חלופות אפשריות והסבר ברור על התועלת הצפויה, הסיכונים ומידת הביסוס המדעי.
המטרה אינה לרדוף אחר אידיאל של ״הצערה״, אלא למצוא פתרון אמיתי לתסמינים שפוגעים בתפקוד ובאיכות החיים.
לא לחכות עד שהכאב הופך לבלתי נסבל.
אולי המסר המשמעותי ביותר בגישה של ד״ר בר לוי הוא שאישה אינה צריכה לחכות עד שהכאב יהיה חמור כדי לפנות לעזרה.
היא אינה צריכה להתבייש בכך שהיא רוצה ליהנות ממיניות גם לאחר לידות, באמצע שנות הארבעים, אחרי גיל חמישים והרבה מעבר לכך. היא אינה צריכה להרגיש אשמה משום שהיא רוצה להרגיש נוח, חיונית ומושכת.
גיל המעבר מביא איתו שינוי, אבל שינוי אינו חייב להיות ויתור.
בעזרת אבחון נכון, טיפול מותאם ושיחה פתוחה עם רופאה שמכירה את התחום, נשים יכולות לעבור את התקופה הזו מתוך הבנה ובחירה, ולא מתוך השלמה עם סבל.
המסר לנשים ברור: אל תקבלו כאב, יובש ואי־נוחות כגזירת גורל. אל תאפשרו לבושה לנהל אתכן, ואל תוותרו על מיניות, נוחות וביטחון.
כי גיל המעבר אינו המקום שבו הנשיות מסתיימת. הוא עשוי להיות דווקא המקום שבו היא משתחררת מהשתיקה ומתחילה לדבר בקול מלא.
הכתבה אינה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי.
