לרגל יום המים הבינלאומי, טיפים ומדריך לצריכה נבונה של מים והתמודדות עם מזהמי המים.

האם ידעתם שכאשר אתם מצחצחים שיניים עם ברז פתוח,  אתם מבזבזים כ-15 ליטרים של מים נקיים? "קולגייט" מעלה את המודעות לחסכון עולמי במים ומקיימת כל שנה פעילות בינלאומית בתאריך 22/03  שנקבע על ידי האו"ם, יום בו מצוין יום המים הבינלאומי ומבקשת לחנך את הצרכנים לחסכון במים בזמן צחצוח השיניים ובכלל  רבים לא יודעים כי בזמן צחצוח השיניים מומלץ לסגור את הברז ולהשתמש בכוס.

האם ידעתם?

שסגירת ברז בזמן צחצוח שיניים שאורכה 2 דק'- תחסוך כ-10,000 ליטר של מים בשנה.

שסגירת ברז בזמן מקלחת שאורכה  2 דק'- תחסוך כ-7,000 ליטר של מים בשנה, כמות המוקצית לנפש בישראל לתקופה של חודשיים.

שסגירת ברז בזמן שטיפת כלים שאורכה 2 דק'- תחסוך כ-6,000 ליטר של מים בשנה.

שסגירת ברז בזמן שטיפת ידיים שאורכה עשר שניות- תחסוך כ-1,500 ליטר של מים בשנה.

 

איך תוכלו לחסוך יותר?

השתמשו בכוס בזמן צחצוח השיניים. לדברי קולגייט, אדם יכול לחסוך עד 10,000 ליטרים של מים בשנה על ידי סגירת הברז בעת צחצוח השיניים.

צריכת המים הגדולה ביותר בבית הינה במכל ההדחה של השירותים. התקינו מכל הדחה דו כמותי ותוכלו לצמצם במידה רבה את תצרוכת המים הביתית.

שימו לב שהברזים בביתכם אינם דולפים.  תיקון הברזים ימנע בזבוז מיותר של מים.

הקפידו על מקלחות קצרות ויעילות. לדברי קולגייט צמצום של 2 דק' מזמן המקלחת עשוי לחסוך כ-7,000 ליטר מים בשנה.

מנתוני סקר שערכה רשות המים בשנת 2013 עולה כי 82% מצריכת המים ביישובים הם מים לצריכה ביתית, כלומר – חובת החיסכון במים עדיין מוטלת, במידה רבה, על כתפי הצרכנים הביתיים. כל אחד מאתנו יכול לעזור ובעזרת אימוץ כמה הרגלים נכונים לתרום ולמנוע בזבוז מים.

"קולגייט" מציגה כל שנה סביב יום זה  קמפיין עולמי להגברת מודעות חברתית וסביבתית לחסכון במים. הקמפיין תחת הסלוגן EveryDropCounts  ו- Close the tap נערך גם בישראל. הישראלים הינם ציבור מחונך לחסכון במים אבל עדיין אינם מקנים תשומת לב רבה לאימוץ הרגלים לשימוש נבון במים.

בנוסף חשוב לדעת על הדברים שיש לכם במים שאתם בכלל לא יודעים:

כולנו יודעים שהגוף שלנו מורכב מ-70% מים, שתפקידם בגוף האדם משמעותי ביותר. לכן, קריטי כל כך שהמים שאנחנו שותים יהיו נקיים ככל הניתן ממזהמים שונים החודרים אליהם ובצל סערת עופרת שנמצאה במי הברז ב-29 יישובים בישראל, עולה השאלה אילו חומרים מזיקים נוספים נמצאים במי השתייה שלנו, ומה ניתן לעשות כדי להבטיח שהמים שאנו שותים הם נקיים ובריאים לשתייה?  בחודש שעבר פרסם משרד הבריאות כי ב-29 יישובים בישראל העופרת היא רכיב קבוע במי השתייה בשנה האחרונה לפחות, ובשמונה יישובים נוספים נמצאה בשנה האחרונה עופרת במי השתייה בריכוז החורג מהתקן המותר של משרד הבריאות.

כידוע, מרבית המים השפירים המסופקים לצריכה הביתית במדינת ישראל מקורם באקוויפר החוף וההר, שמהם נשאבים מי התהום ע"י קידוחים. אקוויפר החוף משתרע מתחת לאזורים הבנויים הצפופים ביותר של מדינת ישראל, אזורים שהם בצפיפות שיא גם בהשוואה בינלאומית. צפיפות זאת של האזורים הבנויים גורמת לחדירה מסיבית של מזהמים למי התהום, כתוצאה מהפעילויות השונות של האדם באזורים אלו. המזהמים החודרים לאקוויפר של מי התהום משתרעים על כל הטווח האפשרי של מרכיבי איכות המים ומהווים בעיה כפולה למדינת ישראל.

המזהמים של מי התהום, שמדינת ישראל צריכה להתמודד אתם, כוללים מזהמים "טבעיים" כגון קשיות=אבנית המים (שמקורה במינרלים בקרקע), מוצקים מרחפים (החודרים למים מהסביבה דרכה  מגיעים המים לנקודת השאיבה) וכלורידים (חדירת מים מליחים עתירי נתרן, מי ים ועוד). אבל בנוסף להם קיימת גם תרומה אנטרופוגנית (שמקורה באדם), הכוללת מזהמים חקלאיים (כמו חומרי הדברה החודרים דרך הקרקע עד מי התהום), מזהמים תעשייתיים (כמו מתכות כבדות ותרכובות אורגניות שמקורן במפעלי תעשיה), שפכים ביתיים, מזהמים שמקורם בצנרת ישנה ומוזנחת (כגון עופרת) וזיהומי דלקים שמקורם הן בתעשייה והן בתחבורה.

איך ניתן להתמודד עם מזהמים אלו?

ישנה האופציה המוכרת והיקרה של קניית מים מינראליים בבקבוקים, אך יש לזכור כי היא כרוכה בזיהום סביבתי הנובע משימוש בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים, ומסכנת חדירת רעלים מהפלסטיק לתוך המים שבבקבוקים. מעבר לכך, קיימים בשוק מספר רחב של מסנני מים הניתנים לרכישה במגוון מקומות וברשתות הקמעונאיות הגדולות. אחת החברות המוכרות בתחום, והיחידה המסוגלת להפחית משמעותית בשיעור העופרת במים*, היא חברת סינון המים הגרמנית בריטה.

הפילטר של בריטה עושה שימוש בטכנולוגית גרגרי פחם פעיל העשויים משרפת עץ הקוקוס, ומחלף יונים המורכבים משרף שטעון במימן. תרכובת זו מאפשרת להפחית משמעותית באחוזי האבנית, הכלור ומתכות כבדות כגון עופרת, כספית, קדמיום ונחושת במי הברז. לכן, במידה ומקור העופרת נובע מדליפה של צנרת ישנה, סנן בריטה יוכל לסייע בהפחתתה בצורה משמעותית, כפי שעלה מבדיקות שביצעו אוניברסיטת קראנפילד בבריטניה ואוניברסיטת קלבריה באיטליה.

יש לציין כי המסנן של בריטה אפקטיבי רק במידה ואחוז העופרת במים הוא המותר על פי חוק – 10  מיקרוגרם לליטר. במידה וישנה חריגה מכמות זאת ואחוזי העופרת במים גבוהים יותר, אין להסתמך על המסנן בלבד אלא מומלץ לפנות לרשות המים האזורית במקום המגורים לבדיקת רמת העופרת במים בביתך.

יופי באזז