חושבות ורוד – אוקטובר 2017 חודש המודעות לסרטן השד. 

לרגל קמפיין חושבות ורוד  שיושק לקראת אירועי "החודש הורוד" באוקטובר, המעודד נשים ללכת להיבדק, הצטלמו במספרה של המחלקה האונקולוגית בבית החולים איכילוב בניהולו של אלי כהן מייסדה, ח"כ איילת נחמיאס ורבין , עו"ד פנינה תמנו, שלי גפני , טל גלבוע, רוית אסף , אלמה דישי, ליטל שוורץ, אמירה בוזגלו, ליהי גרינר , דניאל גל, גילה אלמגור, גליה תורן חן, עו"ד פנינה תמנו, חלי ממן, מאיה רוסו עם פאות ורודות  לראשן.

 

 

"מטרת הקמפיין היא אחת והיא חשובה מכל: להזכיר לכל הנשים בישראל כי בדיקה מוקדמת מצילה חיים", אומר אלי כהן, מייסד המספרה האונקולוגית באיכילוב. ולמה דווקא פאה ורודה? "אין ספק שאחת מתופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי במחלת הסרטן, היא נשירת השיער. נשים שחולות בסרטן מתמודדות מדי יום, לא רק עם המחלה עצמה, אלא גם עם ההשלכות הפסיכולוגיות והרגשיות של אובדן השיער וההתקרחות. המספרה הפועלת מתוך כתלי המחלקה האונקולוגית נועדה בראש ובראשונה לסייע לחולות. לפני כ-16 שנים כשהקמתי את המספרה עשיתי זאת בעקבות הטרגדיה האישית שלי, אובדן הוריי שחלו במחלת הסרטן. הבחירה במספרה ובפעילות וולנטרית הייתה ועודנה מתוך מקום תומך, דואג ומסייע למתמודדות ולנאבקות במחלה", עוד הוסיף כהן ואמר "כידוע, הקרחת "מסמנת" את החולות ומתייגת אותן כמעט באופן אוטומטי כ"חולות סרטן" ולכן החיבור לפאה – אותו פריט שעימו אני מקל על חולות המחלקה במראה החיצוני – הייתה מבחינתי מתבקשת. הטוויסט: פיאות בצבע הורוד – צבעו הרשמי של המאבק במחלת סרטן השד", מסכם כהן.

 

 

מעצב הפאות אלי כהן (61) גדל במשפחה בה הוריו היו מעשנים כבדים, שגוועו עקב העישון, ממחלות סופניות. אביו של כהן נפטר בגיל 64 מסרטן הריאות. השנה האחרונה לחייו והתמודדותו עם המחלה הייתה בבחינת סבל נוראי. "ראיתי את אבי דועך לנגד עיני. ליוויתי אותו לטיפולים הקשים והשתדלתי להיות לידו כמה שיותר. ניסיתי להרוויח זמן איכות איתו", הוא אומר. לאחר מות אביו כהן טיפל גם באימו שחלתה במחלת ריאות כרונית ("אמפיזמה" – בשמה העברי "נפחת"), הנגרמת אף היא מעישון כבד. "אמפיזמה אינה מחלה סופנית, הייתי משוכנע שנשרוד אותה. אך בגיל 62 התדרדר מצבה הפיזי ומחלתה הכריעה אותה. רק לאחר שאתה קובר שני הורים שנפטרו בשל מחלות קשות הנגרמות מעישון – המאבק בסיגריות הופך למלחמת קודש", אומר אלי.  מאז נפטרו הוריו מהסיבוכים הקשורים בעישון, החליט כהן להקדיש את חייו לפעילות חברתית וולונטרית במסגרתה הוא תורם מכישוריו המקצועיים לטובת הנזקקים לכך. "כתוצאה מההיכרות עם המחלה החלטתי לתרום את כישוריי כמעצב שיער תוספות ופיאות לחולות שאיבדו שערן כתוצאה ממחלות שונות", הוא אומר.

 

 

החיים בצל האובדן האישי והכאב הפרטי, הם אלה שהביאו את כהן לרצות להיות ליד "הלוחמות" במחלתן. "הקמתי בשיתוף עם המרכז הרפואי סוראסקי – איכילוב, לפני 16 שנה את המספרה במחלקה האונקולוגית אשפוז יום,.שם בנוסף לטיפולי הכימותרפיה, ניתן גם טיפול תומך למטופלים הזקוקים לכך, בין מחזורי הטיפול, כגון: עירויי דם, עירויי תרופות, ניקורי נוזלים ועוד. במחלקה עומדים לרשות המטופלים מגוון שירותים המיועדים להקל על חולה הסרטן את ההתמודדות עם מחלתו, וכל זאת ללא תשלום: חדר אמנויות, עמדות אינטרנט לרווחת המטופל ומבקריו, ספרייה ועוד. כמי  שהתנדב בעבר גם בעמותת "אחת מתשע" ובעמותת "תשקופת" המסייעת לחולים בכל סוגי המחלות, בה עד היום אני משמש כחבר הנהלה, חשתי צורך עז להקים במחלקה גם מספרה שתעמוד לרווחת החולות".

 

 

כהן כאמור בחר להיות לצד הלוחמות השואפות לניצחון. כידוע, כחלק מתופעות הלוואי של תהליך הריפוי, נשים רבות מאבדות את שערן עד להתקרחות מלאה. 3 פעמים בשבוע הוא וצוותו בהתנדבות מלאה, מתאימים להן פאות, מתחזקים את פאותיהן של החולות ובוחרים להיות לצדן. הפעילות ההתנדבותית והייחודית במספרת בית החולים תורמת רבות לחולות. "כתוצאה מהטיפולים נשים רבות מקריחות, הן מגיעות לאחר שקנו פאה ואין להן כח ומצב רוח לסדר ולעצב אותה על מנת לשמור על מראה נשי מטופח. אני והצוות המקצועי שלי נמצאים בבית החולים בשטח המחלקה האונקולוגית וכך בזמן ההמתנה, אחריה, ולעתים תוך כדי הטיפול עם האינפוזיה נכנסות המטופלות למספרה השוכנת במחלקה עצמה ואנחנו דואגים לעצב, לטפח ולסדר את הפאה או את  השיער שהידלדל כתוצאה מהטיפולים".

 

 

כהן, שהקים את המספרה ומנהל אותה עד היום, מספר כי החולות באות לפני תחילת הנשירה כאשר שערן הטבעי עדיין על ראשן וכך יש לנו אפשרות להתאים באופן אבסולוטי פאה שתדמה באופן ההרמוני ביותר לשיער הטבעי של המטופלת. בהמשך, כשהשיער מתדלדל באופן אגרסיבי יותר הן מגיעות ואנחנו מגלחים את שיערן. כל אחת מהן חווה טראומה גדולה וחייבת את היחס הכי אישי וחם. באמת ובתמים אני חש שהפרויקט הזה נותן משמעות לחיי. בימים אלו המספרה מציינת 16 שנים להיווסדה. מה שהחל כפינת טיפול התנדבותית קטנה בקצהו של המסדרון המחלקה התפתח בערוב השנים למספרה שוקקת חיים, בה הצוות המקצועי כולו מרגיש שליחות בהפעלתה. זה בוער בכולנו וכולי תקווה כי הפעילות המבורכת במספרה האונקולוגית לא תחדל לעולם".

 

יופי באזז